התגובה החריפה בישראל לסרט נז"א (שעוד לא צפו בו בכלל) ממחישה משהו שבאמת רק שמעתי פעם בפודקאסט קריאת השקמה באיזה פרק. ישראל גוררת את הציבור להיות שותפה בכאילו לסוד, ושמישהו "חושף" אותו, זה לכאורה מייצר לגיטימציה להאשים אותו בבגידה. אבל ישראלים צריכים לקחת צעד אחורה מנטאלית ולהבין שגוררים אותם רגשית להיות שותפים לפשעים חמורים נגד בני אדם, לא לאיזה מתכון לעוגה. חוץ מזה, הסרט כנראה לא מחדש יותר מדי, כי יובל אברהם מתעד ופירסם כבר לאורך השנים מספר מאמרים בנושא הביוב המוסרי ופשעי מערכת המודיעים בצה"ל.