מאז הוכרזה "הפסקת האש" ב-10 באוקטובר 2025 ועד ל-8 באפריל 2026, הרגה ישראל 736 בני אדם ברחבי הרצועה. כ-150 מהם נהרגו במהלך המתקפה הישראלית־אמריקאית על איראן. "הקו הצהוב", ששורטט כחלק מתוכנית טראמפ והותיר בשליטת ישראל מעל למחצית משטח הרצועה באופן "זמני", הפך לזירה קבועה של הרג ועקירה חוזרת של פלסטינים ומתבסס כגבול דה פקטו. לפי ניתוח תצלומי לוויין עדכניים, מאז החלה "הפסקת האש" בנה הצבא שבעה מוצבים חדשים לאורך הקו הצהוב, שינה את מיקומו כך שינגוס חלקים נוספים מהשטח ומקים מכשול קרקעי הנמתח לאורך קילומטרים. כ־2.1 מיליון תושבי עזה נאלצים להצטופף בשטח שמהווה פחות ממחצית משטח הרצועה. יותר ממיליון עקורים זקוקים באופן דחוף לציוד מחסה בסיסי. מרביתם חיים באוהלים מאולתרים, חשופים להצפות ולתנאי תברואה בלתי אנושיים, או במבנים שניזוקו ומצויים בסכנת קריסה מיידית. עם תחילת המתקפה על איראן, הטילה ישראל מגבלות דרקוניות על הכנסת ציוד הומניטרי לרצועה, צעד שהוביל לצניחה של כ-80% בכניסת משאיות הסיוע. בשל חסימת המעברים, מספר החולים שיצאו מהרצועה לקבלת טיפול רפואי דחוף צנח ל־16 בלבד במהלך חודש מרץ, ומעל ל-18,500 חולים שזקוקים לקבלת טיפול מחוץ לרצועה אינם יכולים לצאת ממנה. מערכת הבריאות בעזה, שהוחרבה כמעט לגמרי במתקפה הישראלית, נדרשת להתמודד עם עומס מטופלים אדיר, מחסור בתרופות, בציוד רפואי ובדלק. סגירת המעברים החריפה גם את מצוקת המזון בעזה: מוצרי יסוד נעלמו מהשווקים ומחיריהם של מוצרים אחרים זינקו והפכו בלתי נגישים עבור מרבית האוכלוסייה. כתוצאה מכך, כ-1.6 מיליון בני אדם צפויים לסבול מרעב עוד החודש. חצי שנה לאחר שהוכרזה ״הפסקת האש״, ההרג, ההרס, ההרעבה והעקירה נמשכים. הקהילה הבינלאומית ממשיכה להפקיר את הפלסטינים ברצועת עזה ולאפשר את הג'נוסייד שמבצעת ישראל.